אהבה ואותנטיות

אהבה ואותנטיות

April 3, 2018

 

במשך המון שנים חשבתי שאני באמת מכיר את עצמי. שאני יודע מה עושה לי טוב. ממה אני נהנה בחיים. אילו יכולות יש בי ומהן החוזקות והחולשות שלי. 

משהו שם לא ממש הסתדר לי.

גם אחרי שיצאתי מהארון וקיבלתי את עצמי, את הנטייה המינית שלי והפסקתי להסתתר מפני העולם ובמיוחד מעצמי, עדיין הרגשתי שמשהו חסר.

עדיין הרצון העז שאנשים יכירו אותי, ידעו מי אני, "יראו אותי" שיחק תפקיד מאוד חשוב בחיי.

הרגשתי מועקה. חוסר מנוחה.

בנפש. בנשמה.

גם כשיצאתי לבלות עם חברים, ליהנות בסביבת אנשים שאני אוהב, הרגשתי שאני לא באמת נהנה עד הסוף. לא חי את החוויה. את הרגע.

הרגשתי המון לחץ נפשי.

שאני חייב להספיק. להספיק לקרוא כמה שיותר ספרים, לרשום כמה שיותר פוסטים בפייסבוק כדי לקבל לייקים, להיות הכי טוב שאני יכול להיות.

הרגשתי עייף. מותש רגשית ומנטלית. 

חייב להספיק הכל. 

כי אם לא אספיק, אני מפספס. אני לא אהיה מספיק טוב. ואז גם הענשתי את עצמי על כך. 

ומפה, הדרך לדיכאון סלולה היטב.

 

קראתי משפט ששינה לי את כל החשיבה שלי.

" לא פעם אנשים מנסים לחיות הפוך. מנסים להשיג יותר דברים או יותר כסף כדי לעשות יותר ממה שהם רוצים, כך שיוכלו להיות מאושרים יותר. למעשה, זה הפוך.

ראשית עליכם להיות מי שאתם באמת, ואז לעשות מה שאתם באמת רוצים לעשות, כדי שיהיה לכם מה שאתם רוצים". מרגרט יאנג.

 

הבנתי שאני לא מי שאני רוצה להיות. שאני לא מספיק אוהב את עצמי. שאני מנסה להיות מישהו אחר. כפיר "המזויף".לא אותנטי.

 

בספרה "מושלמים כמו שאנחנו" ד"ר ברנה בראון מדברת על כך שאותנטיות היא הניסיון היומיומי להרפות ממי שאנחנו חושבים שאנחנו אמורים להיות ולקבל בברכה את מי שאנחנו.

* לפתח את האומץ הדרוש כדי להיות לא מושלמים. להרשות לעצמנו להיות פגיעים.

* לכולנו יש עוצמה . חוזקות וחולשות.

* תחושת השייכות שיכולה להתקיים רק בזמן שאנחנו מאמינים שאנחנו מספיקים כמו שאנחנו.

 

זה היכה בי כל כך חזק.

החלטתי לשחרר. להיכנס לתוך האני הפנימי שלי. להקשיב לו. לאהוב אותו.

לאהוב את כפיר הילד. 

דימיינתי שאני משחק איתו, קורא לו סיפור לפני השינה. מחבק אותו כל כך חזק. ואומר לו כמה אני אוהב אותו. כמה מגיע לו להיות נאהב. כמה עוצמה יש בו. 

כמה מגיע לי להיות מי שאני בוחר להיות!

 

הרגשתי כאילו ירדה לי אבן מהלב. 

אני באמת ובתמים אוהב את עצמי הרבה יותר.

ועכשיו, אני יכול באמת ליהנות מהעשייה שלי. ליהנות מהרגע. לזמן לחיי אנשים טובים. זוגיות. אהבה.

אין כבר לחץ.

אין מרדף.

יש שקט ושלווה.

רוגע. 

קבלה.

אהבה.

וחיוך מטופש וחמוד שמרוך לי על הפנים :-) 

 

כמה שאנחנו רגילים לצעוק את המילה אהבה בכל מקום. אך האם אנחנו באמת יודעים מה המשמעות שלה?

 

איך אתם יכולים לתרגל אהבה ואותנטיות? 

רישמו לי בתגובות.

 

 

 

שלכם

כפיר.

 

אהבתם את המאמר?

מוזמנים להגיב ולשתף.

 

 

 

שתפו את הפוסט בפייסבוק
Please reload

ארכיון:
Please reload

הצטרפו לדף הפייסבוק שלי
  • Facebook Basic Square
הרשם חינם לעדכונים במייל.

נהנית מהפוסט?  הרשם לבלוג וקבל עדכונים על תכנים חדשים ישירות למייל!