למה אכפת לי מה שאחרים חושבים עליי?

למה אכפת לי מה שאחרים חושבים עליי?

March 21, 2019

מדוע כל כך אכפת לי מה אחרים חושבים עליי?

הרבה פעמים אנחנו לא שמים לב לאותן מחשבות שצצות להן במוחנו.

הן נמצאות אי שם בתת מודע שלנו. הן באות, אפילו לשבריר של שנייה ולרוב הן חולפות להן בן רגע.

או יותר נכון אנחנו חושבים שכך הדבר.

 

עד כמה ישימו אליי לב כשאני מתלבש מהודר או קצת שונה?

מה יחשבו עליי אם אהיה מצטיין הכיתה או לחילופין אם אכשל ולא אצליח כמו כולם?

מה יקרה אם אני אעלה תמונה יפה שלי לפייסבוק ואכתוב משהו שימשוך את העין?

מעניין כמה לייקים ותגובות אני אקבל.

 

הרבה מאתנו לא רוצים להודות שאכפת לנו מה שאחרים חושבים עלינו.

אנחנו רוצים לשמור על תדמית של אדם עם ביטחון עצמי גבוהה ולשמור את המחשבות שלנו לעצמנו.

אנחנו מפחדים להראות את חולשותינו כי אנו חושבים שנתפס בעיניי אחרים כאנשים חלשים.

 

בסופו של דבר הכל מתקשר לנושא אחד שמלווה את כולנו מיום לידתנו. וזה נושא השייכות.

כולנו רוצים להרגיש אהובים, מקובלים. לקבל תשומת לב, יחס אהבה.

הרי זהו צוריך ביולוגי לא כך?

 

כולנו "חוטאים" במחשבות הללו של מה אחרים יחשבו עלינו גם אם אנחנו לא מודעים לכך

או מודים בכך. וזה בסדר גמור.

עם זאת, מתי המחשבות הללו מתחילות לערער אותנו?

כאשר הן לא מאוזנות.

כאשר המחשבות הללו מתחילות לנהל אותנו במקום שאנחנו ננהל אותן.

 

המחשבות הללו מתחילות לכרסם בנו, להעסיק אותנו ביום יום, גורמות לנו להתנהג ולהתנהל אחרת.

אנחנו מתחילים להתנתק מעצמנו ומתחילים לעטות מסיכה ומגלמים דמות אחרת.

אדם שפועל על פי רצונות הסביבה. שפועל בריצוי. בחוסר אותנטיות.

 

אכפת לנו יותר מידי מה שאחרים חושבים עלינו כי הביטחון העצמי שלנו לא יציב.

אנחנו לפעמים חוששים שאם נהיה אותנטים, אנשים לא ירצו להיות בקירבתינו ואז נשאר לבד.

הרגשת הביטחון שלנו מושתתת על הרצון לאהבה מהסביבה.

ולפעמים אנו גם חושבים שהחברה או הסביבה מצפה מאתנו לענות על "הדרישות" או "הכללים"

שהיא מציבה לנו, ואם לא מעמוד "בדרישות" הללו, אנחנו שוב נשאר לבד.

וזהו הפחד שמתחיל לנהל אותנו.

הפחד להישאר לבד. הפחד מדחייה.

 

חשוב לציין נקודה חשובה-מאחורי כל פחד מסתתרת לה אמונה מגבילה כלשהי.

אמונה מגבילה על עצמנו.

שאנחנו לא מספיק טובים או לא מספיק שווים.

ז"א כשאנחנו עסוקים ב"מה אחרים יחשבו עלינו" אילו בעצם סיפורים שאנחנו ממצאים בגלל שהביקורת האמיתית היא הביקורת שאנו נותנים לעצמנו.

 

הדיעה שלנו על עצמנו היא בדרך כלל פחות טובה ממה שאחרים חושבים עלינו.

לכן ניתן לומר שאנו אלה שיוצרים את הפחדים הללו, את המחשבות הללו ומונעים מאתנו להתקדם הלאה בחיינו. הרי הכי נוח וקל להשליך את הפחדים שלנו על אחרים כדי לסגור את הדיסוננס שאנחנו נמצאים בו. אנחנו מסירים מעצמנו אחריות, מעדיפים להאשים את הסביבה מאשר להודות בטעויות שלנו, באי נוחות שאנו נמצאים או להודות בפחדים ובמחשבות שמשאירות אותנו תקועים במקום.

 

אז למה באמת אכפת לנו מה שאחרים חושבים עלינו? למה זה כל כך משנה?

עלינו להבין שאם מישהו אומר עלינו משהו, זה מגיע מנקודת מבט שלו על החיים.

מהתפיסת עולם שלו. ללא קשר אלינו בשום צורה.

 

כל אחד חי את חייו לפי תפיסתו ואמונתו. כך גם אנחנו.

עלינו לעשות נפרדות בין מה שאחרים חושבים עלינו לבין מה שאני חושב ואומר על עצמי.

ואם אנחנו מרגישים שהביטחון העצמי שלנו לא מספיק גבוה, עלינו לטפל בזה.

אנחנו חיים פעם אחת. ואת האמת...החיים קצרים מידי בשביל שנבזבז את הזמן שלנו

על מה שאחרים חושבים עלינו.

 

במקום זה, נצלו את הזמן לחשוב מה יכול לקדם אתכם.

איך אתם חותרים להגשמת המטרות שלהם בחיים. זה הרבה יותר מעצים, מהנה ורק אתם תרוויחו מכך.

אנחנו לא יכולים לגרום לכולם לאהוב אותנו, הרי זה זה לא הגיוני נכון?

כמו שאנחנו לא צריכים לאהוב את כולם.

 

לכן, תמיד יהיו לאנשים אחרים דעות שנות עלינו וכך גם הפוך.

ברגע שנתמקד יותר בעצמנו, בהתפתחות שלנו, נפרגן ונוקיר את עצמנו, נתפקס על העשייה שלנו, נעלה את האנרגיה, את המוטיבציה והביטחון העצמי שלנו, נאהב את עצמנו יותר...

החיים שלנו יהיו הרבה יותר מאושרים.

ומי לא רוצה להיות מאושר בחיים?

 

וכל האנשים האחרים...הם כבר יסתדרו.

תסמכו עליי :-)

 

 

 

שתפו את הפוסט בפייסבוק
Please reload

ארכיון:
Please reload

הצטרפו לדף הפייסבוק שלי
  • Facebook Basic Square
הרשם חינם לעדכונים במייל.

נהנית מהפוסט?  הרשם לבלוג וקבל עדכונים על תכנים חדשים ישירות למייל!